ניצוצות של שקט.

כשקבלתי את המארז, כמה דקות לפני שהשתחררתי הביתה לאחר האובדן מבית חולים איכילוב, דחסתי אותו עמוק עמוק בתוך בתיק. הסתרתי אותו מעצמי, כמו מסרבת לקבל את האמת - אתה כבר לא בתוכי, לא בועט לא זז, אין הריון ואין אותך יותר. עברו שבועות ומצאתי את האומץ להציץ באותו מארז, "ניצוצות של שקט" כך רשום על הקיט. אין שקט באובדן אמרתי לעצמי, ביד רועדת הוצאתי את הספר שצורף "רסיסים של שקט". אצבעותיי ליטפו את הכריכה, בדיוק כמו שהייתי מלטפת אותך, את הבטן שלי שהיית בתוכי.

הכאב צועק מתוך אוסף הסיפורים של אותן נשים שעברו לידה שקטה, בעצם זה הכאב שלי, אלו המילים שלי, התחושות, הרגשות והפחדים שלי, פשוט הם כתובים שחור על גבי לבן. אותיות כותרות, דפים, עמודים שלמים של המחשבות הפנימיות שלי, שפחדתי לדבר עליהם אפילו עם עצמי. ישנה הקלה בתחושה שאתה לא לבד, סוג של חיבוק והשתייכות. בספר זה, מתארים הכותבים והכותבות באומץ ובגילוי לב את נפשם, פותחים צוהר לסערת הנפש המתחוללת בעקבות לידה שקטה ומנפצים בעזרתן של המילים את השקט הרועם.

אז בקיצור תודה ענקית לעמותת ניצוצות ענבר שהוקמה לזכרה של ענבר שנולדה בלידה שקטה, להאיר לאחרים בזמנים של חושך, ולהפיץ ניצוצות של תקווה שיתעצמו לאור גדול המגרש את החשוך. כולי תקווה שתמשיכו לחבק לתת ולהאיר בכל אישה שעברה אובדן אור גדול.

אתמול קיבלתי טלפון נרגש
מאשה שילדה לפני שבוע וחצי לידה שקטה בשערי צדק.
ביקשה להודות על הערכה
ושיתפה שהיא הרגישה שאולי בחזית היא לבד
אבל בעורף כולנו איתה.
היא מרגישה שחסכנו לה לסלול את הדרך לבד היא הרגישה שהיא יודעת לקראת מה היא הולכת בכל שלב.
מוסרת תודות לכולם
זו הייתה שיחה מרגשת ומלאת הכרת הטוב🌸

עברתי לידה שקטה בבית חולים ברזילי.
קיבלתי את הערכה שלכם וזה היה בעצם הדבר הראשון שקיבלתי שהביע אמפתיה והכרה באובדן ועזרה ליציאה מהמשבר. רציתי להודות לכם זה שימח אותי ברגעים הקשים שחוויתי.

ליעל ואלה וכל השותפים למיזם ולעמותה הנוגעת ללב הזו

עברתי השבוע לידה שקטה ובלתי צפויה ....

קיבלתי את הערכה שלכם: הספר - שנותן ביטוי לתחושות ולמחשבות שעדיין לא הגיעו למודע , הקופון המפנק , והדבר שהיה כ"כ קולע היומן האישי עם העט המצורף שרק מחכה ומזמין אותך למלא בשורות הריקות את רחשי ליבך ולפרוק את הכאב, והתהיות, וחיבוטי הנפש המלווים אותך בשעה קשה זו.

ניכר שמחשבה רבה והבנה דקה הושקעו בערכה ומעל הכל לב חם ומרגיש עם הרבה רצון טוב לעזור, להקל ולתת כתף תומכת בשעה זו שלא הרבה יודעים כיצד להתייחס ומה הדבר הנכון לומר.

תודה-על הכל

מי יתן שלא יהיה צורך עוד בערכות כאלו ונשמע רק בשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לילה קשה, קשה כי אין את הכאב הפיזי שהיה מעסיק אותי ובגלל זה גם ילדתי ללא אפידורל כדי להיות עסוקה בכאב הפיזי.הלילה היה קר, ריק ועם הרבה כאב נפשי וללא הכאב הפיזי.. הריקנות שמכה כל כך חזק. יצאתי עם "מתנה" שאמא אחרת שעברה לידה שקטה עשתה שי לכל אמא שיוצאת לבית עם ידיים ריקות. שקית מעמותת "ניצוצות ענבר" שהקימה אחרי הלידה השקטה שלה.. זה מה שהחזקתי ביד כשיצאתי מבית החולים זה לא כלום. זה משהו שמישהי שעברה בדיוק כמוני. מישהי שיודעת מה זאת התחושה של לצאת בלי כלום. תודה על החיבוק.